המשכתי הלאה

המשכתי הלאה הפכתי בדיוק למה שרציתי להיות, נלחמתי בעצמי וגם בכל הציפיות, מגיל עשרה הבנתי איך אני רוצה לחיות מזל שאמא שלי תמכה ידעה שלא גידלה אידיוט. הבטחתי יום יגיע ואביא את המיליון וברוך השם לא מתחשבן היום על מאיות. כסף מטשטש, אבל אם תשאל אדם גוסס, הדבר היחיד שיבקש זה שיתנו לו יום. אז למדתי להעריך את מה שיש לי. למדתי שחבר שווה הרבה יותר מקאש. למדתי שמה שתרצה לא בא אם תבקש אבל יגיע אם תקדיש מספיק כדי לשים דגש. הנפש שלי הבריאה, הגוף שלי התאושש, אז אני לא שורף את הזמן שלי יותר על לחשש. לא שורף את הזמן על עבודה מתשע עד חמש. דברים טובים קורים שמעלים גשרים באש. שלם עם עצמי סוף כל סוף, שנים שלקח לי להבין כמה אני עמוק בפנים. אם יכולתי לדבר עם עצמי של לפני עשרים, הייתי מייעץ לו לעשות בדיוק אותם דברים גם אם הוא לא מבין. מה שעולה יורד זה כוח הכבידה, נתתי כל מה שצריך גם כשעלה בדם, למדתי לברך על דרך אבודה ואם אמות מחר בכל זאת, אז אמות אסיר תודה. כי החיים שלי מתייחסים אליי סבבה וסולחים לי גם מתי שאני טמבל. העבר כבר בעבר, וואלה מי יודע מה בא, זה בסדר לפשל פשוט צריכים ללמוד להבא, שמניאקים באים עליי עונה להם כמו סחבק, אני לא יכול לפתור להם את תסביכי האבא, ילד טוב או ילד חרא נתחשבן למעלה, אז עולה על האופנוע ופשוט ממשיך הלאה.